שירות אופטימיזציה לאתר – מה הוא כולל?
מחקר מילות מפתח בגוגל
מחקר מילות מפתח כולל מציאת כל ביטויי החיפוש הרלוונטיים כולל נפחי חיפוש חודשיים ורמת תחרותיות, התאמה של ביטוי חיפוש ייעודי לכל עמוד באתר, בנק נושאים לכתיבה שוטפת בבלוג למשך שנה.
בדיקה ואופטימיזציה לתשתית האתר
- בדיקת אחסון האתר
- בדיקת היררכיית העמודים באתר
- בדיקת מהירות האתר
- בדיקת התאמת האתר למכשירים ניידים
- התקנת תוספים לאבטחת האתר
- התקנת תוספים לקידום האתר
ביצוע אוטפימזציה לכל עמודי האתר
- הכנסת תגיות מטא (כותרת ותיאור)
- הטמעת תגיות כותרת בתוך הטקסט
- שילוב מילות המפתח בטקסט
- בניית מערך קישורים פנימיים מכל עמוד ואילו
- אופטימיזצייה לתמונות – דחיסה והוספת תגיות אלטרנטיביות
- הטמעת קריאות לפעולה ויצירת קשר לשיפור ההמרות
פגישת הדרכה
בסוף תהליך האופטימיזציה מתקיימת פגישת ייעוץ שנועדה להסבר על העבודה שנעשתה ומתן הנחיות להמשך הקידום על ידי בעל העסק. פגישה זו היא גם הזדמנות טובה מצד בעל העסק להציג שאלות שעולות מהתהליך והעבודה שתתבצע לאחריו.
לקוחות ממליצים




מתעניין באופטימיזציה לאתר שלך? מוזמן לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות!
ניתן גם להשאיר פרטים בטופס הבא
מה זה אופטימיזציה לאתרים?
אופטימיזציה מתייחסת לכל פעולות הקידום האורגני שניתן לבצע בתוך האתר עצמו במטרה לשפר את הדירוג שלו במנועי החיפוש. פעולות אלו נחשבות לפשוטות יחסית לביצוע, מאחר שהן נמצאות בשליטה מלאה של בעל האתר או מנהל האתר. הקלות היחסית של פעולות אלו נובעת מכך שאין צורך בתיאום או תלות בגורמים חיצוניים, כמו באסטרטגיות Off-Site. דוגמאות נפוצות לפעולות מסוג זה הן התאמת כותרות ותיאורים (Meta Tags), שיפור מבנה העמוד והתאמת התוכן למילות המפתח.
כדי להבין את תהליך בצורה יותר מדוייקת מהי אופטימיזציה למנועי חיפוש, חשוב להסתכל ממבט על על כל תהליך הקידום האורגני ולראות היכן האופטימיזציה נכנסת לתמונה. בגס, תהליך הקידום האורגני מתחיל לשני חלקים קידום On-Site וקידום Off-Site. אלו הן שתי זויות המשלימות אחת את השניה ויחד מאפשרות למצות את מלוא הפוטנציאל של אתר בגוגל:
קידום On-Site
קידום On-Site הוא למעשה תהליך האופטימזיציה למנועי החיפוש והוא מתמקד בכל אותן פעולות המבוצעות באתר עצמו. אם לדוגמא האתר שאנו מקדמים בנוי באמצעות מערכת ניהול התוכן כמו WordPress, אופטימיזציה למנועי חיפוש תתייחס לכל הפעולות שניתן לעשות במערכת בכדי להביא לשיפור בדירוגים של האתר בגוגל. פעולות אלו כוללות בין היתר שיפור מבנה האתר, שימוש נכון בתגיות מטא (Meta Tags), והתמקדות בחוויית המשתמש (UX/UI).
קידום Off-Site
לעומת זאת, קידום Off-Site כולל את כל הפעולות שנעשות מחוץ לאתר, שמטרתן העיקרית היא לבנות את הסמכות והאמינות של האתר בעיני גוגל. פעולות אלו כוללות לרוב יצירת קישורים חיצוניים (Backlinks) שנכנסים מאתרים סמכותיים ואיכותיים אל האתר שלנו, ניהול שיתופי פעולה עם אתרים אחרים בתחום, וכן יישום אסטרטגיות שיווקיות אחרות שנועדו להגדיל את החשיפה והמודעות לאתר. הצלחת קידום Off-Site נשענת לרוב על יחסים עם אתרים חיצוניים והיכולת למשוך תנועה איכותית וממוקדת לאתר שלכם.
שילוב בין שני סוגי קידום אלו הוא חיוני להצלחתו של כל אתר המבקש להתקדם בגוגל בצורה משמעותית ואפקטיבית לאורך זמן.

למה אופטימיזציה לאתר כל כך חשובה?
תהליך האופטימיזציה הוא למעשה התשתית שעליו נבנית כל תהליך הקידום האורגני השוטף. אפשר להשוות את התהליך הקידום לתהליך של בניית בית או בניין. לא משנה עד כמה הבניין יהיה גדול או מפואר, אם התשתית שעליה הוא נח אינה חזקה מספיק כדי לתמוך בו, במקדם ובמאוחר הכל יקרוס. גם כאן, בכדי שיהיה ניתן לקדם אתר באמצעות תוכן וקישורים לאורך תקופה יש צורך שהאתר יהיה קודם כל מותאם לגוגל. התאמה של האתר לגוגל עונה על שני צרכים עיקריים.
הפיכה של האתר לקריא עבור גוגל
חשבו על מצב שבו אתם מעוניינים לקבל מידע כלשהו על טלפונים ניידים, לדוגמא, אתם מעוניינים לקרוא חוות דעת על דגם חדש שיצא זה עתה לשוק בכדי לדעת אם משתלם לקנות אותו. אתם מבצעים חיפוש באינטרנט ומוצאים 4 חוות דעת שונות. אחת מחוות הדעת הללו היא של מישהו שאתם יודעים שנותן חוות דעת טובות באופן עקבי וכאשר הוא ממליץ על מוצר כלשהו ( או לא ממליץ עליו) כדאי מאוד להקשיב למה שיש לו לומר. כאשר אתם נכנסים אל חוות הדעת הזו אתם רואים שמשהו בדף לא בסדר. במקום שהרקע של הדף יהיה לבן וצבע הטקסט יהיה שחור, גם צבע הרקע הוא שחור, כך שלא ניתן לקרוא את הטקסט. במצב כזה גם אם מדובר על חוות דעת מעולה, היא לא קריאה עבורכם ולכן אינכם יכולים להתייחס אליה. באותו האופן ניתן לחשוב על מצב שבו הטקסט היה רשום באותיות ממש ממש קטנות כך שצריך להתאמץ כדי לקרוא, או שהמשפטים כתובים באופן מבולגן. במצב כזה זה לא משנה עד כמה המידע שיש בטקסט הוא יקר ערך, אתם תעדיפו לפנות אל חוות הדעת האחרות רק בגלל שהטקסט לא קריא עבורכם. בדיוק אותו הרעיון קיים גם עבור גוגל.
אם גוגל מגיע למאמר שמבחינת הקוד שלו הוא סבוך ואינו מסודר בצורה שמאפשר לגוגל להבין את המשמעות שמאחורי הטקסט הוא לא יוכל להבין מה את תוכן המאמר כמו שצריך ולכן לא ייתן לו דירוג טוב. במצב ההפוך גוגל כן ייתן קרדיט לתוכן שהותאם אילו וידרג אותו יותר גבוהה. גוגל קורא אתרים ומדרג אותם בצורה אחרת מאשר בני אדם, ולכן צריך לדעת איך בדיוק להתאים את האתר גם עבורו בנוסף להתאמה של המשתמשים, ואופטימיזציה למנועי חיפוש עושה בדיוק את זה.
התאמה לפי מילת החיפוש הרצויה
זה לא מספיק רק להפוך את התוכן לקריא עבור גוגל, יש גם צורך להתאים את התוכן לפי מילת חיפוש כך שגוגל ידע על איזה ביטוי בדיוק כדאי לדרג את האתר ואת הדף. חשוב לציין שאין דרך ישירה לומר לגוגל " זה הביטוי שעליו אני רוצה להיות מדורג". בעבר הייתה אפשרות כזו, שעדיין קיימת בהרבה מאוד תוספים לאתרים, אבל גוגל הצהירו ממזמן שהאלגוריתם שלהם לא מתייחס כלל לאפשרויות הללו. מבחינת גוגל הוא מעדיף לקרוא את כל המאמר ולהסיק בעצמו למה המאמר הכי רלוונטי, על אילו שאלות הוא עונה, האם הוא עושה זאת בצורה טובה, ועל אילו מילות חיפוש כדאי לדרג אותו. הסיבה לכך היא פחד של גוגל מניסיונות למניפולציה עליו ולכן הוא שומר לעצמו את הסקת המסקנות ואת הדירוג שהוא מתכוון לתת.
למרות זאת עדיין יש אפשרות לשבץ מילות חיפוש במקומות אסטרטגיים כדי לאפשר לגוגל להסיק את המסקנה שאנו מעוניינים שיסיק וידרג את התוכן שכתבנו על מילת החיפוש שאליה התכוונו.

3 הרמות השונות של אופטימיזציה לאתרים
כשמדברים על אופטימיזציה, חשוב להבין שניתן לבצע אותו בשלוש רמות שונות. חלוקה זו לרמות היא גישה חדשנית יחסית, ופותחה על מנת להקל על הבנת התהליך והטמעתו בצורה מסודרת יותר. כל אחת מהרמות מתמקדת בהיבט אחר של האתר וכוללת פעולות שונות וייחודיות לה. חלק מרמות אלו הן גישות מקוריות שפותחו במיוחד על ידי מומחים בתחום הקידום, שמטרתן לפשט את תהליכי האופטימיזציה ולהשיג תוצאות אפקטיביות יותר. רמות אלו אינן רק תיאורטיות אלא כוללות הנחיות מעשיות ופעולות ספציפיות אותן יש לבצע, במטרה ליצור קידום אפקטיבי, יסודי ומתמשך באתר. שלוש הרמות הן:
- אופטימיזציה ברמת הדפים
- אופטימיזציה ברמת התשתית
- אפוטימיזציה ברמת הגולש
אופטימיזציה ברמת הדפים
ברמה זו, אנחנו מתמקדים בהתאמת כל עמוד באתר למילות המפתח הספציפיות שלו. כשמבצעים מחקר מילות מפתח, המטרה היא לא רק למצוא את כל ביטויי המפתח שעליהם אנו מעוניינים שהאתר שלנו יתקדם, אלא גם מייעדים לכל מילת מפתח עמוד ספציפי באתר שתפקידו יהיה להתקדם עליה ולא על המילים האחרות, שכן להן אנו מייעדים עמודים אחרים. מכאן שבאופטימיזציה ברמת הדפים, המטרה היא לבצע האת פעולות בפועל שיעזרו לכל עמוד באתר להתקדם ולהתברג בגוגל בנפרד, על ביטוי ספציפי שלו. לדוגמה, מאחר ואני מקדם אתרים אני מעוניין שעמוד הבית באתר זה יקודם על הביטוי "מקדם אתרים" ולכן אבצע בעמוד זה פעולות שיעזרו לו להתקדם על ביטוי זה. בנוסף אני גם מציע שירות כבונה אתרים, ועבורו יש לי עמוד באתר שמפרט את כל המידע שצריך לדעת עליו. בעמוד זה אני אבצע פעולות שיעזרו לו להתקדם על הביטוי "בונה אתרים". לשם המחשה שימו לב שאם תחפשו את הביטוי מקדם אתרים, אחת התוצאות שיופיעו בגוגל תהיה האתר שלי ותוביל אתכם לעמוד הבית. לעומת זאת אם תחפשו את הביטוי בונה אתרים, אתם גם תראו תוצאה של האתר שלי בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש אך היא תוביל אתכם לעמוד בונה אתרים ולא לעמוד הבית.
אופטימיזציה ברמת הדפים נקראת גם אופטימיזציית on-page
חשוב לרגע להתמקד על מושג זה מאחר ויש המון בלבול בקרב מקדמי אתרים בין המושג On-page לבין המושג On-Site.
קידום On-Site הוא מושג רחב הכולל את כלל פעולות האופטימיזציה המתבצעות בתוך האתר, והוא מתחלק לשלוש הרמות שצויינו קודם לכן. לעומת זאת, קידום On-Page הוא מונח ספציפי יותר שמתייחס לפעולות אופטימיזציה המבוצעות באופן פרטני בכל עמוד באתר בנפרד כפי שהוסבר בפסקה הקודמת.
במילים אחרות, קידום On-Page היא רמה אחת מתוך קידום On-Site הרחב יותר שכולל 2 רמות נוספות שעליהם אפרט עכשיו
אופטימיזציה ברמת התשתית
באופטימיזציה ברמת הדפים (On-Page), עלינו להתמקד באופן פרטני בכל דף בנפרד בתוך האתר. מאחר וכל עמוד נתפס כיחידה עצמאית ונפרדת שיש לקדם באופן מדויק וממוקד על ביטוי אחר המשמעות היא שיש לבצע פעולות באופן נפרד לכל עמוד.
לעומת זאת באופטימיזציה ברמת התשתית מדובר בפעולות רוחביות שיכולות לשפר את כל עמודי האתר בו זמנית. פעולה רוחבית משמעותה שיפור אחד או שינוי טכני בודד שיש לו השפעה כללית על ביצועי האתר כולו. אם באופטימיזציה און פייג' אנו מבצעים התאמות פרטניות שעוזרות לכל עמוד בנפרד להתקדם הרבה על ביטוי המפתח המיועד לו ("הרבה" היא מילה קריטית פה), פעולות רוחביות עוזרות לכל העמודים להתקדם קצת, כל עמוד על הביטוי שלו. לדוגמה, התקנה תוסף שמשפר את מהירות טעינת האתר הוא פעולה אחת, אך היא משפיעה על כל הדפים באתר יחד מאחר וכול הדפים יטענו מעכשיו יותר מהר. מהירות הטעינה היא פרמטר מרכזי שגוגל משתמש בו כמדד לאיכות כלל האתר, ולכן שיפור בפרמטר הזה יעזור לכל העמודים להתקדם יחד עוד טיפה על כל הביטויים שלהם
אופטימיזציה ברמת הגולש
בגדול אופטימיזציה ברמת הגולש מתייחסת לחווית המשתמש כלומר UXUI. ככל שחווית המשתמש באתר יותר טובה כך גוגל נותן יותר קרדיט לאתר ומקדם אותו יותר בתוצאות החיפוש. חווית המשתמש היא נושא שאני דן בו במאמר נפרד אך בגדול מדובר על הנראות הנוחות והפונקציונליות של האתר ובביטוי שהן מקבלות בעיני הגולשים. דוגמא לאופטימיזציה ברמת הגולש יכולה להיות שינוי של צבעי האתר כך שהוא נראה יפה יותר בעיני הגולשים.
במצב זה ניתן לשאול מדוע להמשיג את חווית המשתמש כרמה נפרדת של אופטימיזציה למנועי החיפוש, והתשובה לכך היא שמעבר לשיפור בחוויה של המשתמשים נגרם בעקיפין גם שיפור בעיני מנוע חיפוש.
אם נסתכל על האספקט של מנועי החיפוש בכל מה שנוגע לחווית המשתמש, אופטימיזציה ברמת הגולש דומה מאוד במהותה לאופטימיזציה ברמת התשתית. גם באופטימיזציה ברמת הגולש מדובר על פעולות רוחביות שאנו יכולים לבצע באתר כך שכל עמוד יתקדם מעט על ביטוי המפתח שהוגדר לו. ההבדל בין אופטימיזציה לרמת הגולש לבין אופטימיזציה ברמת התשתית היא שבאופטימיזציה ברמת התשתית לגוגל יש גישה ישירה להבנת הפעולות שנעשו ולמידת תרומתן לאיכות ולערך שהאתר נותן. באופטימיזציה ברמת הגולש אין לגוגל את הגישה הישירה הזאת ולכן גוגל מסתמך על התנהגות הגולשים ועל פרמטרים עקיפים בכדי לעמוד על טיב השיפור שמתבצע בה.
אם נסתכל על הדוגמה שנתנו לאופטימיזציה ברמת התשתית שהיא שיפור מהירות האתר, גוגל יכול לבדוק מבחינה מספרית עד כמה מהר האתר עולה לאחר שהותקן התוסף שמשפר את הביצועים. לעומת זאת אם ניקח את הדוגמה של שיפור צבעי האתר, גוגל אינו יכול להבין לבד האם השינוי בצבעים גורם לאתר להיות יותר טוב עבור הגולשים או לא שכן אין לו דרך להעריך יופי של אתר מאחר והוא לא אנושי. במצב כזה גוגל חייב להסתמך על התנהגות הגולשים לאחר שהוא רואה שיש את השינוי בצבעי האתר ולבדוק בפרמטרים של ההתנהגות שלהם האם השינוי הזה הוא חיובי ונכון ובאמת תורם להם ערך או שאולי אפילו להפך הם לא אוהבים את העיצוב החדש ועל כן האתר כרגע הוא פחות איכותי ממה שהיה לפני. פרמטר כזה לדוגמא יכול להיות זמן השהייה שלהם באתר מרגע שנכנסו אילו. גוגל יכול למדוד את הפרמטר הזה ואם הוא מגלה שאחרי שינוי הצבעים זמן השהיה עולה הוא יכול להסיק באופן עקיף שכרגע האתר הוא יותר מותאם ותורם למשתמשים ולתרגם זאת לשיפור בדירוגים.
חוסר היכולת להתייחס באופן ישיר לשינויים אלא רק דרך מנגנון עקיף של התנהגות הגולשים היא מה שמפריד באופן מהותי בין אופטימיזציה לרמת התשתית לבין אופטימיזציה ברמת הגולש.
מתעניין באופטימיזציה לאתר שלך? מוזמן לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות!
ניתן גם להשאיר פרטים בטופס הבא
איך לבצע אופטימזציה בעזרת תוסף Yoast
מהו תוסף Yoast SEO?
Yoast SEO הוא תוסף ייעודי לוורדפרס המאפשר לבצע פעולות שקשורות בקידום האתר בלי צורך לתכנת או לדעת להשתמש בקוד. התוסף מציע ממשק ידידותי למשתמש הכולל כלים שונים המסייעים בהטמעה נכונה של מילות מפתח בעמודים בכדי לעזור באופטימיזציית און פייג'. מעבר לכך הוא מציע גם אפשרות לביצוע פעולות רוחביות שעוזרות לאופטימיזציה ברמת התשתית.
כיצד להתקין ולהפעיל את Yoast SEO?
ניתן להיכנס אל החלק של התוספים בתוך מערכת ניהול התוכן וורדפרס וללכת אל האופציה של התקנת תוסף חדש. ברגע שנבחר באופציה הזו יפתח בפנינו המרקט פלייס של התוספים שקיימים בתוך מערכת ניהול התוכן. במסך זה נוכל למצוא את שורת החיפוש ובטוחה נוכל להקליד את השם יוסט seo. לאחר מכן נבחר באופציה של תוסף היוסט שנראה כריבוע סגול עם האות y בגדול שכתובה עליו בצבע לבן. תוכלו גם לראות שישנן הרבה התקנות פעילות על התוסף הזה ושהוא זוכה לדירוג גבוה מצד בעלי האתרים שמשתמשים בו. לאחר שמצאנו אותו נתקין אותו ונפעיל אותו באתר שלנו. במידה ואינכם מנהלים את האתר או בונים אותו במקום לבצע את הפעולות שכרגע תיארתי תוכלו פשוט לבקש מהמתכנת או מבוני האתרים שלכם להתקין עבורכם וגם להפעיל עבורכם את התוסף כך שהוא יהיה זמין עבורכם לביצוע פעולות הקידום.
איך להשתמש ב-Yoast SEO לביצוע אופטימיזציית On-Page?
לאחר ההפעלה, תוסף ה-Yoast SEO מוסיף תיבה חדשה לממשק העריכה של העמודים באתר, אותה תוכלו לראות מיד לאחר שתיכנסו לעריכת אחד העמודים דרך תפריט "עמודים" בלוח הבקרה של וורדפרס. תיבה זו לא מופיעה לפני הפעלת התוסף והיא מכילה את כל הכלים שיסייעו לכם לבצע אופטימיזציה בצורה מקצועית ויעילה.

תגית Meta Keyword
מהי תגית ה-Meta Keyword?
תגית ה-Meta Keyword היא תגית HTML שנמצאת בקוד של כל עמוד באתר ומטרתה הייתה להציג למנועי החיפוש את הביטויים שעליהם נרצה לקדם את אותו העמוד. כאשר מנועי החיפוש קוראים את קוד האתר, הם סורקים תגיות מסוגים שונים כגון תגיות כותרת, תגיות תוכן ותגיות לתמונות, וכך גם את תגית ה-Meta Keyword. בעבר, גוגל היה נותן משקל רב לתגית זו מתוך כוונה להבין את נושא העמוד ואת מילות המפתח שברצון בעל האתר לקדם. עם הזמן, מקדמי אתרים רבים ניצלו לרעה את השימוש בתגית Meta Keyword. הם ביצעו מניפולציות שונות, כמו דחיסת מילות מפתח רבות מדי, או שימוש במילות מפתח לא רלוונטיות, במטרה לקדם את האתר בצורה מלאכותית. בעקבות זאת, גוגל החליט להפסיק להעניק לתגית זו משקל באלגוריתם שלו. כיום, גוגל מתעלם מתגית ה-Meta Keyword לחלוטין וקובע בעצמו את נושא הדף והביטויים שעליהם העמוד ראוי להיות מדורג, על בסיס תוכן העמוד, מבנהו, והתגיות האחרות הרלוונטיות.
אז מדוע עדיין מומלץ להשתמש בתגית ה-Meta Keyword?
למרות שגוגל מתעלם מהתגית, השימוש בה עדיין יכול להיות מועיל מאוד לבעל האתר או למקדמי אתרים לצורכי ארגון וסדר פנימי. כאשר מקדם אתר חוזר לעמוד מסוים לאחר תקופה ארוכה, התגית הזאת מסייעת להזכיר לו את הביטויים המרכזיים שהוחלט לקדם בעמוד זה. כך, קל יותר לשמור על עקביות ואסטרטגיה ברורה לאורך זמן.
איך להטמיע את תגית ה-Meta Keyword בעזרת Yoast SEO בוורדפרס?
הטמעת תגית ה-Meta Keyword פשוטה למדי באמצעות התוסף Yoast SEO בוורדפרס:
- נכנסים לעמוד שברצוננו לקדם.
- בממשק של Yoast SEO, נכנסים לחלונית "ביטוי מפתח למיקוד" (Focus Keyword).
- מכניסים את הביטוי הראשי עליו אנו מעוניינים לקדם את העמוד.
- ניתן גם להוסיף ביטויים משניים נוספים באמצעות פסיק להפרדה, אף על פי ש-Yoast עשוי להציג אזהרה לגבי שימוש בביטויים מרובים.
לאחר הכנסת הביטויים, Yoast מכניס את המידע באופן אוטומטי לתגית ה-Meta Keyword בקוד של האתר. חשוב לשמור את השינויים בעמוד על ידי לחיצה על כפתור השמירה בוורדפרס.

תגית Meta Title
מהו Meta Title?
תגית ה-Meta Title היא תגית HTML שיוצרת כותרת ייחודית לעמוד שמופיעה בתוצאות החיפוש בגוגל. אותה הכותרת מופיעה גם בלשונית הדפדפן כשהעמוד פתוח אצל הגולש, אך חשוב לדעת שהיא לא חייבת להופיע בתוכן של העמוד עצמו באתר.
בעבר הרחוק, ה-Meta Title נחשב בעיני גוגל לאחד המרכיבים החשובים ביותר בדירוג של העמודים בתוצאות החיפוש. גם כיום, למרות שגוגל מסתמך על מגוון רחב של נתונים ופרמטרים אחרים, ה-Meta Title עדיין נחשב כאלמנט קריטי בקידום האתר, במיוחד עבור חוויית המשתמש.
מדוע חשוב להשקיע בכותרת Meta Title טובה?
כותרת נכונה וטובה תגדיל את אחוז ההקלקה (CTR) על התוצאה שלך, ובכך יכולה לתרום לשיפור המיקום בגוגל לאורך זמן. הכותרת חייבת להיות אטרקטיבית, ברורה, ומדויקת כדי למשוך את תשומת הלב של הגולשים ולשדר מקצועיות ואמינות.
כללים לכתיבת Meta Title בצורה נכונה
הנה חמישה כללים שכדאי ליישם כאשר כותבים Meta Title לאתר שלך:
- ייחודיות לכל עמוד – לכל עמוד באתר צריכה להיות כותרת ייחודית משלו. אם קיימים שני עמודים עם אותה הכותרת, זה סימן לבעיה שצריך לתקן.
- אורך אידיאלי – אורך הכותרת צריך להיות בין 55 ל-65 תווים, שהם כ-8 עד 10 מילים. כותרת ארוכה מדי תקוצץ על ידי גוגל, וכותרת קצרה מדי לא תנצל את הפוטנציאל השיווקי שלה.
- הכנסת מילת מפתח ראשית – ה-Meta Title צריכה לכלול את מילת המפתח הראשית שעליה תרצה לקדם את העמוד. כך תוכל לסייע לגוגל להבין מה הנושא העיקרי של העמוד.
- שימוש בשם העסק או המותג – חשוב להכניס לכותרת את שם המותג, העסק או אפילו את השם האישי שלך, אם אתה מספק השירות. זה מייצר אמינות, ומקל על הגולשים לזהות את העסק שלך.
- הוספת טוויסט שיווקי – הוספת משפט שיווקי קצר שמושך את הגולשים להקליק דווקא על התוצאה שלך. הטוויסט צריך להיות אטרקטיבי ולהבהיר לגולש את היתרון בלחיצה על הקישור.
דוגמה מעשית
לדוגמה, כותרת נכונה לעמוד בנושא קידום אתרים אורגני יכולה להיות:
"קידום אתרים אורגני שיביא אתכם למקום הראשון | כפיר מנשה"
כותרת זו כוללת את הביטוי המרכזי (קידום אתרים אורגני), טוויסט שיווקי (שיביא אתכם למקום הראשון) ואת שם העסק או המותג (כפיר מנשה).

תגית Meta Description
מהו Meta Description?
Meta Description היא תגית המספקת תיאור קצר של תוכן העמוד, ומופיעה מתחת לכותרת בתוצאות החיפוש בגוגל. כמו במטה טייטל, גם כאן, התיאור לא חייב להופיע בתוך התוכן של העמוד עצמו, אלא הוא מיועד בעיקר לתצוגה בגוגל.
למה חשוב להשקיע בתיאור Meta איכותי?
תיאור איכותי ומושך יכול להעלות את אחוז ההקלקה (CTR), ובכך לתרום בעקיפין לשיפור המיקומים של האתר בתוצאות החיפוש. התיאור צריך להיות ברור, מדויק ומושך כדי לספק לגולשים סיבה טובה להיכנס דווקא לעמוד שלך.
כללים לכתיבת Meta Description בצורה נכונה
הנה חמישה כללים מרכזיים שיסייעו לך לכתוב Meta Description יעיל:
תיאור ייחודי לכל עמוד – לכל עמוד באתר שלך חייב להיות תיאור ייחודי משלו. אם קיימים שני עמודים עם אותו התיאור, מדובר בטעות שחשוב לתקן.
אורך התיאור – מומלץ שהתיאור יהיה באורך של בין 150 ל-160 תווים (בין 20 ל-22 מילים). תיאור ארוך מדי ייקטע על ידי גוגל ולא יוצג בצורה מלאה, ותיאור קצר מדי לא ינצל את הפוטנציאל השיווקי שלו.
שימוש במילת מפתח ראשית – חשוב לכלול את מילת המפתח הראשית שעליה רוצים לקדם את העמוד. פעולה זו מסייעת לגוגל להבין את נושא העמוד ומחזקת את הרלוונטיות שלו בתוצאות החיפוש.
תמצית תוכן העמוד – התיאור צריך לשקף את התמצית של תוכן העמוד בצורה מדויקת וברורה, כך שהגולשים יבינו בדיוק מה מצפה להם אם יקליקו על התוצאה.
הוספת טוויסט שיווקי – מומלץ להוסיף משפט שיווקי אטרקטיבי, שיעודד את הגולשים לבחור דווקא בתוצאה שלך ולא באחרות.
דוגמה מעשית לכתיבת Meta Description
לדוגמה, עבור עמוד בנושא קידום אתרים אורגני, ניתן לכתוב:
"קידום אתרים אורגני עם מחקר מילות מפתח מקיף, אופטימיזציה מלאה, תוכן איכותי והמון קישורים – כך נביא אתכם למקום הראשון!"
בדוגמה זו שילבנו את מילת המפתח ("קידום אתרים אורגני"), סיפקנו תמצית ברורה של התוכן (מחקר מילות מפתח, אופטימיזציה, תוכן וקישורים), והוספנו טוויסט שיווקי ("כך נביא אתכם למקום הראשון!").
חשוב לדעת
תגית ה-Meta Description היא רק הצעה לגוגל. לפעמים גוגל יכול לבחור להציג תיאור שונה על בסיס התוכן באתר, אם הוא סבור שזה ישרת טוב יותר את המשתמשים. עם זאת, אם תעקבו אחר הכללים הנ"ל, הסיכויים גבוהים שגוגל יבחר להציג את התיאור שלכם בדיוק כפי שכתבתם.

אופטימיזציה של כתובת העמוד URL
URL היא אמנם לא תגית מיוחדת עבור גוגל כמו תגיות ה – Meta Tilte ותגית ה Meta Description, אבל היא עדיין מהווה אחד מהאלמנטים המהווים חלק בלתי נפרד מהדרך בה מנועי החיפוש מבינים את תוכן העמודים שלכם. לכן כדאי לדעת לייצר כתובת עמוד שיהיו ידידותיות לגוגל ככל הניתן. הנה הכללים שאיך עושים זאת.
מומלץ שכתובת העמוד תהיה כתובה באנגלית בלבד
כתובות העמודים באתר שלכם (URL) צריכות תמיד להיות בשפה האנגלית. הסיבה לכך טמונה בעיקר באופן הטכני שבו פועלים אתרי האינטרנט ומנועי החיפוש, המבוססים על קוד HTML שנכתב ומתפקד באופן מיטבי בשפה האנגלית.
כאשר אתם יוצרים כתובת עמוד בעברית או בכל שפה אחרת שאינה מבוססת על אותיות באנגלית (לדוגמה, עברית, ערבית, רוסית ועוד), הכתובת עוברת המרה אוטומטית לתווים מקודדים שאינם ברורים לגולשים. כך למשל, כתובת כמו:
www.example.com/קידום-אתרים-אורגני
הופכת אוטומטית לכתובת ארוכה ולא קריאה:
www.example.com/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%99
כתובות לא ברורות כאלה מקשות עליכם כמנהלי אתרים לזהות ולנהל את העמודים באתר, במיוחד כשאתם משתמשים בכלים טכניים כמו Google Search Console, Google Analytics וכלי SEO אחרים.
מבחינת SEO, מנועי החיפוש כמו גוגל מצליחים לפענח ולהבין טוב יותר את תוכן העמוד כאשר הכתובת שלו היא בשפה האנגלית, בעיקר אם היא כוללת ביטויי מפתח רלוונטיים. כתובת ברורה ופשוטה בשפה האנגלית תקל על מנועי החיפוש להעריך נכונה את תוכן העמוד ולהציגו באופן מיטבי בתוצאות החיפוש.
לכן, הכלל הטוב ביותר הוא להקפיד תמיד על שימוש באנגלית פשוטה וברורה כאשר יוצרים כתובת URL חדשה באתר שלכם.
הפרדה בין מילים באמצעות מקף ("-")
כאשר אתם יוצרים כתובת עמוד חדשה, חשוב לשים דגש על הפרדה נכונה בין המילים המופיעות בכתובת. הדרך המומלצת והנכונה ביותר מבחינת SEO היא שימוש במקף רגיל ("-") בלבד.
הסיבה המרכזית להמלצה זו נעוצה בדרך שבה גוגל ומנועי חיפוש אחרים מזהים ומנתחים את הטקסטים המופיעים בכתובות ה-URL של העמודים שלכם. מנועי החיפוש מתייחסים למקף הרגיל ("-") כאל מפריד מילים סטנדרטי, המאפשר להם להבין שהמילים המופרדות הן בעלות משמעות נפרדת וברורה. לעומת זאת, שימוש בקו תחתון ("_") או ברווחים יוצר בעיה עבור מנועי החיפוש – הם מתקשים לזהות את ההפרדה בין המילים, מה שעלול לגרום להם לראות את הטקסט בכתובת כמילה אחת ארוכה וחסרת משמעות.
בנוסף, מבחינה טכנית, רווחים בכתובות URL כלל אינם נתמכים ועשויים להפוך לתווים מסובכים כמו "%20", דבר הפוגע בנראות של הקישור ויכול לבלבל את הגולשים. כתובת כזו גם תקשה על שיתוף הקישור ברשתות חברתיות או בפלטפורמות אחרות.
למשל, כתובת כמו: digital marketing services,
עלולה להפוך לכתובת מורכבת ומסורבלת כזו: digital%20marketing%20services
ולכן, מומלץ להימנע לחלוטין משימוש ברווחים.
מערכות ניהול תוכן פופולריות כמו וורדפרס (WordPress) מבצעות תיקון אוטומטי לכך. ברגע שתנסו לשמור כתובת עם רווחים,היא תמיר אותן מיד למקף רגיל. תהליך אוטומטי זה נועד לעזור לכם לייצר כתובות נכונות כברירת מחדל, אך חשוב להיות מודעים לכללים הללו מראש כדי להימנע מטעויות מיותרות.
הכללת מילת המפתח בכתובת העמוד
הדרך הטובה ביותר ליצור כתובת עמוד טובה לקידום אורגני היא לשלב את מילת המפתח הראשית של אותו עמוד בתוך הכתובת עצמה. פעולה זו מאפשרת למנועי החיפוש לקבל אינדיקציה נוספת על נושא העמוד וכך לשפר את הסיכויים שלכם להתברג במיקומים גבוהים יותר בתוצאות החיפוש של גוגל.
מאחר ועלינו לכתוב את כתובת העמוד באנגלית כדי להבטיח כתובת נכונה מבחינת SEO, מומלץ להשתמש בתרגום מדויק או במונח המקובל והידוע באנגלית.
- לדוגמה עבור עמוד המעוניין להתקדם על הביטוי קידום אורגני, נוכל להשתמש במילה: seo
- דוגמא נוספת – לעמוד העוסק ב"קידום ממומן בגוגל", אפשרות טובה לכתובת תהיה "google-ads"
אל תשנו URL של עמוד שכבר מדורג ללא ביצוע הפניה
כאשר גוגל מאנדקס עמוד באתר שלך, הוא שומר את הכתובת (URL) שלה במאגר הנתונים שלו. אם הכתובת משתנה ללא הפניה מסודרת (301 redirect), גוגל ממשיך להפנות גולשים לכתובת הישנה, שכבר אינה קיימת. כתוצאה מכך, המשתמשים יגיעו לעמודי שגיאה מסוג 404 ("עמוד לא נמצא"), דבר הפוגע קשות בחוויית המשתמש ואף עלול לפגוע בדירוג של האתר בתוצאות החיפוש של גוגל.
יתרה מכך, כל הקישורים שהצטברו לעמוד המקורי, שהם בעלי חשיבות גדולה לקידום האורגני, מאבדים מערכם מכיוון שהם מפנים לעמוד שאינו קיים. הפניה מסוג 301 מבטיחה שגוגל יבין שהכתובת הישנה הוחלפה באופן קבוע בכתובת חדשה, וכך יעביר את הערך שנצבר מהקישורים הישנים לכתובת החדשה.
לכן, אם יש צורך הכרחי (ורק במצב של צורך הכרחי!) בשינוי כתובת URL של עמוד שכבר פורסם, יש לבצע הפניה מסודרת מסוג 301, שתמנע פגיעה במיקומים של העמוד בתוצאות החיפוש, תשמור על חוויית גלישה טובה, ותמנע אובדן של קישורים חשובים שנבנו לאתר.
מתעניין באופטימיזציה לאתר שלך? מוזמן לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות!
ניתן גם להשאיר פרטים בטופס הבא
אופטימיזציה של כותרות בתוך הטקסט
עד עכשיו עסקנו בכותרות המופיעות אך ורק בגוגל, כלומר בכותרות ה"מטה טייטל". כעת נעסוק בסוג אחר של כותרות – הכותרות בתוך הטקסט של העמוד.
בתור בני אדם / קוראים אנושיים, אנו מזהים באופן אינטואיטיבי מהי הכותרת הראשית של העמוד ומהן כותרות המשנה שבו. כאשר אנו רואים טקסט כלשהו בראש העמוד, המופיע במרכז השורה וכתוב בפונט גדול יותר, באופן טבעי נבין שמדובר בכותרת הראשית של העמוד.
באותו אופן, כאשר נראה באמצע הטקסט הפרדה בין פסקאות וביניהן טקסט שאינו ארוך במיוחד, הכתוב בפונט מעט גדול יותר אך לא גדול כמו הפונט של הכותרת הראשית – נדע לזהות שמדובר בכותרת משנה.
גם מנועי החיפוש צריכים להבין ולדעת מהן הכותרות בטקסט כדי שיהיה להם קל ולהבין את הטקסט ואת הסדר שבו. עם זאת, מנועי החיפוש עדיין פועלים מעט אחרת מאיתנו. אמנם גם גוגל מסוגל לבחון את גודל הפונט ואת מיקומו כדי להסיק האם זהו כותרת ואיזה סוג כותרת, אך הוא גם דורש שיהיו “תגיות” (חתיכות קוד) המסמנות עבורו שמדובר בכותרת. לכן, בחלק זה נתמקד בשילוב תגיות הכותרת בתוך הטקסט ובדרך הנכונה ביותר לכתוב כותרות, כך שהן יסייעו לנו להתקדם בגוגל בצורה מיטבית.
תגית H1
התגית H1 מייצגת את הכותרת הראשית של העמוד – הן בעיני הגולש והן בעיני מנועי החיפוש. בשונה מהכותרת המטה (Meta Title) שמופיעה רק בתוצאות החיפוש של גוגל, ה-H1 היא כותרת גלויה שנמצאת בעמוד עצמו. את התגית הזאת נשים על החלק בטקסט שאותו נרצה לסמן לגוגל ככותרת הראשית. למרות ההקפדה על הטמעת התגית לא נזניח גם את האלמנטיים הטבעיים האחרים של הכותרת:
- זו הכותרת הבולטת ביותר לגולש – ה-H1 מופיעה בראש העמוד ובפונט הגדול ביותר, כך שגולש אנושי יכול לזהות בקלות שזהו הנושא המרכזי או הרעיון העיקרי שבו עוסק העמוד.
- שמירה על מבנה מסודר – H1 תופיע בתחילת העמוד. אחריה יגיעו כותרות משנה (H2, H3 וכן הלאה), שיציגו פירוט לנושאים השונים, ויכתבו בפונט קטן יותר.
- להשתמש בה פעם אחת בלבד בכל עמוד
מאחר ומדובר על כותרת ראשית מומלץ להשתמש בH1 פעם אחת בלבד בעמוד. זאת כדי לא ליצור בלבול אצל הקוראים ואצל מנועי החיפוש.
כללים לאופטימיזציה של כותרת H1
- הכללה של למילת המפתח
חשוב לשלב ב-H1 את מילת המפתח העיקרית (או וריאציה שלה) הקשורה לתוכן העמוד. - שמירה על קריאות וטבעיות
למרות החשיבות של שילוב מילות מפתח, יש לוודא שהכותרת נראת גם טוב בעין אונשית, זורמת באופן טבעי, וכמובן משקפת את תוכן הדף. - כמות מילים והופעה בעמוד
ניתן להשתמש בMeta Title שכוללת את מילת המפתח + טוויסט שיווקי כהשראה לכתיבת כותרת H1. עם זאת אנחנו נדאג להשמיט את שם העסק שכן בתוך העמוד הוא לא יהיה רלוונטי בתוך הכותרת.

תגיות H2–H6
בנוסף לכותרת הראשית (H1) בעמוד, ישנם מצבים שבהם נרצה לחלק את התוכן לתתי-נושאים נוספים. כך הגולש יוכל להבין טוב יותר את המבנה הפנימי של הטקסט, ומנוע החיפוש יוכל “לקרוא” את מבנה העמוד באופן מסודר. לשם כך נשתמש בכותרות משנה בדרגות שונות: H2, H3, H4, H5 ו-H6. אלו למעשה תגיות HTML שמסמנות למנועי החיפוש מהן כותרות המשנה, וכיצד כל נושא מתפרק לתת-נושא פנימי יותר.
שימוש ב-H2 – כותרות משנה מרכזיות
כותרות בדרגת H2 מייצגות את הנושאים העיקריים בתוך העמוד, אשר נמצאים מתחת לכותרת הראשית (H1). בדרך כלל נרצה להציג כך חלקי תוכן עיקריים, או תתי-נושאים שמרחיבים את הרעיון המרכזי שהוצג ב-H1.
מבחינה חזותית, הפונט של H2 יהיה קטן מעט מזה של ה-H1 אך עדיין בולט דיו, כדי להבהיר לגולש שמדובר בכותרת משנית חשובה.
אם בעמוד יש מילת מפתח חשובה שנרצה לקדם, ניתן (ולעתים אף רצוי) לשלב אותה או וריאציה שלה ב-H2, אך רק אם הדבר מתאים באופן טבעי לתוכן ולנושא המתואר. השילוב לא אמור להיראות מאולץ או לחזור בתדירות מוגזמת.
חלוקה נוספת באמצעות H3
כאשר נושא מסוים תחת כותרת H2 מפוצל לתתי-נושאים משלו, נשתמש בכותרת H3. H3 תהיה קטנה במעט מגודל הפונט של H2, והיא תשמש בדרך כלל להבהיר אלמנטים פנימיים בתוך אותו חלק תוכן.
אין חובה לשלב את מילת המפתח ב-H3, ורבים מעדיפים לשמור את שילובה רק אם היא רלוונטית מאוד לאותו תת-נושא. העיקרון המנחה פה הוא “טבעיות על פני קידום”: אם השימוש במילת המפתח מרגיש מאולץ, עדיף לוותר ולהתמקד באיכות התוכן.
מתי נשתמש ב-H4, H5 ו-H6?
בדרך כלל, רמת הפירוט שדורשים הטקסט והמבנה שלו קובעת אם נצטרך כותרות בדרגות נמוכות יותר. אם בתוך נושא שהוגדר ב-H3 יש תת-נושא נוסף הדורש פירוט, אפשר לפתוח כותרת בדרגת H4. באופן דומה, אם ה-H4 מפוצל לתת-נושאים, נמשיך ל-H5 וכן הלאה עד H6 (שהיא הדרגה הנמוכה ביותר עבור כותרות).
לרוב, רק באתרים מורכבים במיוחד או בטקסטים הדורשים מדרג עמוק של תתי-נושאים נגיע עד ל-H5 או H6. באתרים רבים שימוש ב-H2 ו-H3 (ולעתים רחוקות גם H4) מספיק לשם ארגון נוח של התוכן. בתתי כותרות אלו שילוב המפתח נשאר לשיקול דעת הכותב, כאשר עדיף לא לפגוע בזרימה הטבעית של התוכן לטובת “דחיסת” המילה שוב ושוב. הטקסט אמור קודם כל להיות מובן, קריא ומועיל לגולש – ורק לאחר מכן מותאם לקידום.
מתעניין באופטימיזציה לאתר שלך? מוזמן לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות!
ניתן גם להשאיר פרטים בטופס הבא
אופטימיזציה לתוכן (טקסט) הרגיל בעמוד
קודם כל, כדאי שיהיה טקסט כתוב בכל עמוד
מנועי החיפוש, ובראשם גוגל, “מבינים” טוב יותר טקסט מאשר אלמנטים עיצוביים או תמונות. לכן הם מסוגלים להעריך ביתר דיוק את נושא העמוד ואת הערך שהוא מספק לגולש אם יש בו טקסט רב. ולכן מקובל להכניס לפחות 250 מילים לעמוד, כל עוד הדבר מתאים לאופיו ולתוכנו.
עם זאת, לא בכל עמוד חייבים לעמוד ביעד המילים המדויק. עמודים שהם בעיקרם ויזואליים, כמו גלריית תמונות או הצגת פרויקטים, אינם זקוקים בהכרח לטקסט נרחב. אם הטקסט אינו תורם לגולש מידע או ערך ממשי, אין טעם “להעמיס” מילים בכוח. מצד שני, גם בעמודים שנחשבים יותר ויזואליים, אפשר לכתוב מעט כדי להסביר על התמונות או על הפרויקט המוצג. כך ניתן לשלב גם תיאור מועיל לגולש וגם ביטויים רלוונטיים שיסייעו לגוגל להבין על מה העמוד.
הטמעת מילת המפתח בטקסט עצמו (Keyword Density)
מעבר לשילוב תוכן ארוך ומקורי בעמוד, ומעבר לשילוב של מילות מפתח בכותרות ובמקומות האחרים שאותם ציינתי עד עכשיו, מומלץ גם לכלול את מילת המפתח בתוך הטקסט עצמו שמופיע בעמוד. ניתן לעשות זאת בצורה היעילה ביותר כאשר שומרים על הכללים הבאים:
- העדפת טבעיות על פני קידום מאולץ
לפני הכל, יש לזכור שיש לכתוב עבור קוראים אנושיים. אם השילוב המוגזם של המילה פוגע בזרימת הטקסט, עדיף לצמצם אותו. מנועי החיפוש יודעים לזהות שימוש מאולץ ומוגזם במילת המפתח, והדבר עלול להזיק לדירוג במקום לקדם אותו. - גיוון וריאציות של מילת המפתח
אין צורך להשתמש תמיד באותו ביטוי מדויק; וריאציות שונות (למשל לשון רבים, היפוך מילים או חידודים סמנטיים) יכולות להעביר את המסר ועדיין לסייע בקידום. כך הטקסט נשאר מעניין וזורם יותר, בלי תחושת חזרתיות מיותרת. - אין מספר מדוייק של מילת מפתח שצריך לכלול בטקסט
פעם דיברו על 3–5% מכלל המילים בטקסט כמילת המפתח. כיום מבינים שאין באמת חוק לעניין הזה. אם עדיין רוצים קו מנחה כלשהו, אפשר לשלב את מילת המפתח או וריאציה שלה פעם אחת בכל פסקה, אבל רק כשזה מרגיש טבעי. אם פסקה מסוימת קצרה במיוחד או עוסקת בנושא צדדי, אין צורך “לדחוף” לשם את הביטוי. - אם לא בטוחים בכמות מילות המפתח קראו את הטקסט. ניתן לקרוא את הטקסט בקול רם ולבדוק אם הוא זורם. אם עדיין לא בטוחים ניתן לתת למישהו שלא מכיר את הטקסט לקרוא ולחוות דעה. לאורך הזמן, מפתחים “חוש טבעי” שמאפשר להרגיש מתי הביטוי חוזר לעיתים קרובות מדי ומתי אפשר להוסיפו עוד קצת מבלי להפריע.

הימנעות מתוכן משוכפל
לצד החשיבות הרבה שיש בתוכן, חשוב להימנע מהעלאת טקסט שהועתק ישירות מאתרים אחרים. תוכן משוכפל מוגדר כטקסט המופיע “מילה במילה” במקום נוסף ברשת, וגוגל מזהה זאת כפרקטיקה בעייתית שכן המעתיק לא תורם כלום לגולשים ובנוסף לכך גם "גונב" קרדיט שמגיע לאתר אחר. אין חובה שתהיה התאמה מלאה בכל שורה כדי שתוכן ייחשב משוכפל. גם אם רוב העמוד מועתק (או חלקים מרכזיים ממנו), הוא עלול “להיפסל” כמקור ייחודי. במקרים מסויימיםגוגל לא ידרג אותו במקום גבוה, ובמקרים יותר קיצוניים הוא אף יוציא אותו לחלוטין מהאינדקס שלו.
כדי לבדוק אם הטקסט בעמוד מועתק ממקום אחר, אפשר להשתמש בכלי מקוון כמו Copyscape. הכלי בודק ציטוטים מתוך התוכן שלכם ברחבי הרשת דרך גוגל ומתריע אם הוא גוגל מראה כי הוא מוצא אותם באתרים נוספים. אם קופיסקייפ מוצא את הטקסט שיש בעמוד שהגדרתם לו באתרים אחרים אז צריך לבחון איך לטפל העניין. כדי להבין את דרך הטיפול הנכונה צריך קודם כל להבין איך גוגל קובע מי העתיק ומי העתיקו ממנו.
כאשר גוגל סורק תוכן חדש, הוא משייך אליו “חותמת זמן” שנקבעת ברגע שבו הזחלן (Crawler) שלו קורא את העמוד ומכניס אותו לאינדקס. אם הטקסט לא הופיע קודם לכן בשום מקום באינטרנט, גוגל מסווג אותו כגרסה המקורית של התוכן. במידה שאתר נוסף מעלה אחר כך את אותו הטקסט בדיוק, גוגל ישווה בין שתי הגרסאות, יזהה שזהו תוכן שכבר קיים באינדקס, וייטה לייחס את המקוריות לאתר שאצלו נסרק הטקסט ראשון.
הבעיה נוצרת כשבמציאות הדברים מסובכים יותר. ייתכן שאתר אחד כתב את התוכן לראשונה, אך עדיין לא הספיק להעלות אותו לרשת או לא ביקש אינדוקס מידי (למשל באמצעות “הזמנה” מפורשת של גוגל לסרוק), בעוד שאתר אחר העתיק והעלה את הטקסט מהר יותר – ואף וידא שהוא ייסרק במהירות, למשל על ידי שימוש בכלים אוטומטיים להזמנת סריקה. כתוצאה מכך, גוגל עשוי להניח בטעות שהמפרסם המאוחר הוא זה שיצר את התוכן.
בנוסף, יש מקרים שבהם האתר המקורי מפעיל מערכת ניהול תוכן איטית יותר, או שהוא מוגבל באפשרויות הגשת המידע למנועי חיפוש, וההעתקה המהירה גורמת לכך שגוגל “מכיר” קודם בגרסה הלא-מקורית. גם אם המחבר האמיתי יוכל להציג הוכחות לכך שהוא יצר את הטקסט לפני המפרסם השני, רוב הסיכויים שגוגל עדיין ידורג קודם את הגרסה שנסרקה אצלו.
בפועל, גוגל אינו “בית משפט” ואינו מתפקד כבורר בנושאי זכויות יוצרים. הוא מתעניין בראש ובראשונה בהצגת התוצאות הרלוונטיות ביותר למשתמשים. ברגע שהוא מזהה שהטקסט כבר קיים באינדקס, הוא מטביע עליו סוג של “תווית” שלפיה זוהי לא בהכרח הגרסה המקורית או החשובה ביותר. מכאן, כאשר מגיע עמוד נוסף עם אותו התוכן, ההנחה (לפחות בשלב הראשוני) היא שמדובר במעתיק.
בזירה התחרותית של הקידום האורגני, המשמעות היא שאתר שהשקיע ויצר תוכן מקורי עלול להיפגע אם גורם זר העתיק אותו והצליח להעלות לאתרו (או לאינדקס של גוגל) בזמן קצר יותר. חלק מהאתרים נלחמים בתופעה הזו באמצעות עדכונים שוטפים, בקשות ידניות לסריקה מיד לאחר פרסום התוכן, ושימוש בכלים כמו Google Search Console, כדי להודיע לגוגל במהירות על כל עמוד חדש. במקביל, קיימות גם דרכים חוקיות ונוהליות לדווח על הפרת זכויות יוצרים, אך הן אינן תמיד מהירות או פשוטות.
לכן במצב שבו אתם חושבים שהעתיקו מכם תוכן מה שעליכם לעשות הוא קודם כל לבדוק שקופי סקייפ אכן מוצא שהטקסט שמופיע אצלכם באתר מופיע גם באתרים אחרים. לאחר מכן חפשו את מילת המפתח העיקרית בתוך הטקסט שלכם בגוגל ותראו אילו משני האתרים מדורג גבוה יותר. במידה והאתר שלכם מדורה גבוה יותר ניתן להסיק שגוגל רואה באתר שלכם כי את המקור לטקסט ובאתר השני כמעתיק. במידה ואתם מקבלים תוצאה הפוכה והאתר שלכם מתחת לאתר המעתיק אין ברירה אלא להחליף את התוכן שלכם לתוכן אחר.

מהי תגית קנוניקל (Canonical) – הדרך לשכפל תוכן באופן חוקי
תגית קנוניקל היא כלי המסייע לפתור מצבים של תוכן משוכפל או מועתק, בין אם בתוך האתר עצמו ובין אם מאתר חיצוני. בתגית זו מצהירים בפני מנועי החיפוש על העמוד “המקורי” או “הראשי”, ומבהירים שכל שאר העמודים המשתמשים באותו תוכן אינם מתכוונים להתחרות בו. כך אפשר להודיע לגוגל באופן ברור מי “מקור” התוכן, למנוע ענישה על שכפול ולרכז את הקרדיט והכוח הקידומי לאותו עמוד עיקרי.
מדוע צריך לפעמים להעתיק תוכן או לשכפל עמודים?
יש מקרים שבהם באופן טבעי צריך לשכפל תוכן. לדוגמה, באתרי חנות ייתכן מגוון מוצרים שהם למעשה אותו פריט, רק עם שינוי קל (כמו אותה נעל בצבעים שונים). תיאור המוצר דומה מאוד, והעמודים עלולים להיחשב בעיני מנועי החיפוש כתוכן משוכפל. גם מצב של העתקה מאתר חיצוני לצורך ציטוט או מתן קרדיט היא דבר דיי נפוץ – למשל כשרוצים לשלב אצלכם מאמר ולציין את המקור. במקרים האלו שבהם אין דרך להימנע משכפול התוכן מומלץ להשתמש בתגית קנוניקל.
כיצד עובדת תגית קנוניקל?
ברמת העריכה, כאשר מוסיפים עמוד חדש או עורכים עמוד קיים בוורדפרס, מופיעה במסך העריכה, תחת התפריט המתקדם של תוסף היוסט אופציה להזין כתובת אתר קנונית (Canonical URL). בשדה זה כותבים את כתובת העמוד המקורי. לאחר מכן, מנוע החיפוש שנכנס לאתר מבחין בכך שהעמוד שהוא קורא אינו “מקור” התוכן, אלא מתייחס לעמוד אחר כאל הגרסה העיקרית.
מה קורה בפועל כאשר מצהירים על קנוניקל?
- הימנעות מענישה על תוכן משוכפל: גוגל מזהה שמדובר בתוכן שכבר קיים ומבין שאינכם מנסים להתחרות בעמוד המקורי.
- העברת הקרדיט למקור: כל “כוח הקידום” שהעמוד מקבל עובר אל העמוד שהוגדר כמקור.
- שמירה על סדר והיררכיה באתר: אם יש הרבה עמודים דומים (כמו בעמודי מוצר בעלי שוני מינימלי), ניתן “לסמן” לגוגל עמוד אחד ראשי כך שלא ייווצר בלבול.

יצירת תוכן שאינו משוכפל
מהו “תוכן משוכתב”?
תוכן משוכתב הוא טקסט המבוסס על מקור קיים, אך עבר שינוי ניסוחי כלשהו כדי שלא יופיע “אחד לאחד”. המטרה היא לקחת מאמר קיים, ללמוד אותו, ואז להגיש אותו עם מילים ומשפטים מעט שונים כך שגוגל לא יראה בו “העתקה”. במקום להעתיק פסקאות שלמות, מחליפים מילים, משנים את סדר המשפט, או משלבים ביטויים חדשים כדי ליצור גרסה מובחנת מהמקור.
למה תוכן משוכתב “רק בסדר” אבל לא מספיק?
תוכן משוכתב עשוי לא להיתפס כמועתק באופן טכני, ולכן הוא לא יספוג עונש מגוגל בגין “תוכן משוכפל”. אך מצד שני, הוא בדרך כלל לא בולט בחדשנות שלו. האלגוריתמים של מנועי החיפוש לומדים יותר ויותר לזהות את “רוח הדברים” ולא רק את הרצף המדויק של המילים, ולכן עשויים להעריך שמדובר בגרסה כמעט זהה של מאמר קיים. מבחינת הקורא, התחושה תהיה שמדובר בעיבוד משני של משהו שהופיע כבר במקום אחר, כך שתהיה פחות נטייה להישאר או לחזור לאותו עמוד. זו הסיבה שכדי להתקדם באמת למקומות הראשונים בתוצאות החיפוש, יש עדיפות ברורה לתוכן מקורי, בעל ערך מוסף ורלוונטיות אמיתית לקהל היעד.
אז האם ניתן להשתמש בבינה מלאכותית ליצירת תוכן?
התשובה היא מורכבת. מודלים של בינה מלאכותית לא פשוט לוקחים מאמר קיים ומשנים בו מילים כדי לעקוף “זיהוי העתקה” (כפי שעושים בתהליך שכתוב מכני). הם מייצרים טקסט חדש בהתבסס על מודל שפה גדול הלומד מטקסטים רבים. מבחינת מנועי חיפוש, הטקסט שיוצא יכול להיחשב “מקורי” משום שהוא לא מועתק אחד לאחד ממקור ספציפי, אלא מבוסס על דפוסים וניסוחים שהתבססו על החומר שאליו המודל נחשף במהלך האימון.
עם זאת, קיימות שתי נקודות חשובות:
- סיכון לדמיון לא מכוון – הטקסט שנוצר אינו בהכרח “משוכתב” באופן ידני, אך בחלק מהמקרים עלול להידמות לתוכן קיים, במיוחד כאשר מדובר בנושאים נפוצים או ביטויים שחוזרים בטקסטים רבים.
- ערך מוסף ורעיונות חדשים – למרות שהמודל אינו “מעתיק” פסקאות שלמות, לא תמיד ישנה ערובה לכך שהתוכן מספק רעיונות מקוריים או עומק ייחודי. במקרים מסוימים, ChatGPT עשוי להסתמך על תבניות כלליות שנמצאו בטקסטים קיימים, ולכן כדאי לערוך ולהעשיר את התוצר, לבדוק עובדות, ולהוסיף פרשנויות או דוגמאות אישיות כדי לשפר את איכות המאמר ולקדם מקוריות אמיתית.
לכן, בשורה התחתונה כדאי רק להיעזר בבינה מלאכותית לשם שיפורי ניסוח וקבלת רעיונות, אך יש הכרח לפקח, לבדוק, לערב שיקול דעת אנושי, להחליף ולהוסיף תכנים מקוריים משלכם.
מתעניין באופטימיזציה לאתר שלך? מוזמן לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות!
ניתן גם להשאיר פרטים בטופס הבא
אופטימיזציה של תמונות
כאשר משלבים תמונה בעמוד מסוים, היא יכולה לא רק להעשיר את חוויית הקריאה ולהוסיף עניין ויזואלי, אלא גם לתרום ליכולת של מנועי החיפוש להבין את תוכן העמוד – זאת בתנאי שמגדירים את תגיות התמונה באופן נכון מאחורי הקלעים.
העלאה ושיבוץ תמונה באתר
בפלטפורמות כמו וורדפרס, קיימת ספריית מדיה שאליה מעלים את התמונות שרוצים שיופיעו באתר. כאשר רוצים להוסיף תמונה מסויימת מספרייה זו לעמוד, נהוג להיכנס למסך העריכה של העמוד (למשל בעזרת אלמנטור), לגרור רכיב תמונה אל המיקום הרצוי בעמוד, ואז לבחור את הקובץ המתאים מתוך ספריית המדיה. לפני בחירה סופית של התמונה והטמעתה בעמוד מופיעים לנו שדות שונים שניתן למלא – טקסט אלטרנטיבי, תיאור, כיתוב וכותרת. כל אחד מהשדות הללו מייצג תגית שבמידה ונכניס אליה את הטקסט הנכון היא תוכל לעזור למונע החיפוש להבין על מה התמונה מדברת ולתת ועוד הכוונה על הביטוי שעל העמוד להתקדם בו.
הטקסט האלטרנטיבי (Alt Text)
הטקסט האלטרנטיבי הוא כנראה התגית החשובה ביותר בהגדרת התמונה למנועי החיפוש. אם התמונה לא נטענת כראוי או נחסמת מסיבה כלשהי, הדפדפן עשוי להציג במקום התמונה את הטקסט הזה. בנוסף, מאחר והאלגוריתמים של מנועי חיפוש מתקשה להבין תמונות כמו אדם רגיל הוא משתמש ב-Alt כדי להבין מה מופיע בתמונה ואיך היא קשורה לנושא העמוד. כאן מומלץ לשלב את מילת המפתח או וריאציה שלה, תוך שאנו מתארים מעט על מה התמונה מדברת כדי להישאר ענייניים כדי לא לייצר רושם של “דחיסת” מילות מפתח.
כותרת התמונה (Title)
כאשר הגולש מרחף עם העכבר על התמונה, מוצגת בועית קטנה שמכילה טקסט. הטקסט שיוצג הוא מה שיופיע בתגית כותרת התמונה. חשוב לציין שזה לא תמיד חייבת לקרות אלא תלוי בהגדרה שבונה האתרים שם באתר שאכן מאפשרת את הפונקציה הזאת. כך או כך כדאי להזין בשדה הזה כותרת טקסט ענייני שמתאר גם הוא מה קורה בתמונה תוך שילוב של מילת המפתח.
ניתן לעשות מאין קיצור דרך ולהעתיק ולהדביק את הטקסט ששמנו בתגית האלט גם לתגית הכותרת.
כיתוב (Caption) מתחת לתמונה
כיתוב הוא הטקסט שנראה בפועל מתחת לתמונה בעמוד. גם הוא אינו בגדר חובה, אך לעיתים כיתוב קצר עוזר לגולשים להבין על מה התמונה מעידה או כיצד היא מתקשרת לתוכן הטקסט. לדוגמא תוכלו לראות את כל התמונות המופיעות בעמוד זה ולראות בתחתיתן מופיע הכיתוב, הסיבה שאתם רואים זאת היא בגלל שכתבתי כיתוב לתמונה ונתתי הגדרה לתמונה שתציג אותה. הטקסט הטוב ביותר שניתן לכלול בתמונה הוא משפט אחד המתאר את התמונה באופן טבעי ומפורט יותר מזה של הטקסט האלטרנטיבי וכותרת התמונה, ולעתים ניתן לשלב גם את מילת המפתח אם היא הגיונית בהקשר הזה. אם לא – מוטב לוותר ולא “לכפות” את השימוש בביטוי.
תיאור (Description)
התיאור הוא שדה שלא בהכרח יוצג לגולש, אך הוא משמעותי לנגישות האתר. קוראי מסך המשמשים אנשים עם מוגבלות בראייה “קוראים” את התיאור כדי להסביר מה מראה התמונה למשתמש. לכן כדאי לכתוב משפט שמתאר את התמונה באופן ברור, ובמידת האפשר לשלב שוב את מילת המפתח, אך רק אם הדבר תורם להסבר טבעי.
ניתן לעשות מאין קיצור דרך ולהעתיק ולהדביק את הטקסט ששמנו בתגית הכיתוב גם לתגית התיאור שכן הטקסט בהן עונה על מטרה דיי דומה.
שמירה על עקביות בשימוש במילת המפתח
אם בעמוד מסוים משלבים מספר תמונות, אפשר לשנות מדי פעם את הניסוח של מילת המפתח או להשתמש בווריאציות שונות. הרעיון הוא לא לחזור על אותו ביטוי בדיוק בכל מקום, אלא לשמור על זרימה טבעית שתהיה נוחה גם למנועי החיפוש וגם לקוראים אנושיים.
הגדרות בונה האתרים
לעיתים הגולש לא יראה את הכותרת או את התיאור של התמונה, תלוי בהגדרות של האתר או התבנית. עם זאת, גם אם הטקסט אינו מופיע גלוי לעין, מנועי החיפוש עדיין “קוראים” אותו בקוד. זו הסיבה שמומלץ למלא באופן עקבי את כל השדות ולוודא שהם מסייעים להבנת התוכן שבדף, במקום להוסיף רק עוד ביטויים חוזרים ללא הקשר.

אופטימיזציה למנועי חיפוש ברמת הגולש
מעבר ליכולת להסיק מידע מהתוכן הדפים לגוגל יש אפשרות לדעת כיצד הגולשים מגיבים לאתר כאשר הם נכנסים אילו. מאחר ולגוגל אין את היכולת להבין משמעות כמו בני אדם, הבנת דפוסי הגולשים עוזרת לו מאוד להשלים את התמונה. כאשר גוגל רואה מצד הגולשים התנהגות שמרמזת על כך שהאתר הוא בעל תוכן איכותי הוא יטה לתת לו דירוג יותר גבוהה. הנה כמה פרמטרים שלפיהם גוגל יכול להבין איך האתר נחווה על ידי הגולשים
כמות הדפים בהם הגולש מבקר
כאשר גולש מבקר באתר מסויים כמות הדפים שבהם הוא עובר הם מדד טוב עבור גוגל שהאתר אכן נותן לו ערך. מעבר בין דפים מראה על כך שהאתר מכיל יותר מנושא אחד או שניים שמעניינים את אותו הגולש ולכן גוגל מפרש את זה כהתנהגות חיובית. זו גם אחד הסיבות שמאוד כדאי להשתמש בקישורים על מנת להקל את הניווט בין הדפים השונים באתר.
פעילויות של המשתמשים
כאשר גולש נכנס לדף מסויים הוא יכול לבצע בו פעולות כמו לדוגמא לגלול את הדף למטה, ללחוץ על וידיאו שמופיע בכדי שזה יתחיל להתנגן, להשאיר פרטים, להוסיף מוצרים לסל קניות ועוד פעולות בהתאם למה שאותו הדף מציע. גם הפעולות האלו נקלטות אצל גוגל ומשדרות שהדף אכן מעניין את הגולש והוא אינו סטטי אלא בא באינטראקציה עם התוכן שמוצג לו. זה מאוד דומה לתגובות לפוסטים בפייסבוק, ככל שיש לפוסט יותר תגובות מגולשים שונים כך פייסבוק מפרש שהפוסט הוא יותר מעניין ויותר גורם לאינטראקציה בין הגולשים ועל כן הוא נותן לו תעדוף. אותו הדבר קורה גם בגוגל כאשר מדובר על עמודים באתר.

משך הביקור הממוצע
גם משך הביקור בדף מסויים משפיע. ככל שהזמן שהגולש שוהה בדף מסוים עולה כך גוגל מעריך שהתוכן שבדף אכן מעניין את הגולש. בדפי מאמרים, הפעולה העיקרית שהגולש עושה זה לקרוא את הטקסט על המסך, דבר שלגוגל אין דרך לזהות ולכן הוא יסתמך על זמן השהייה כאינדיקציה לכך שהגולש קורא את התוכן. המדד הזה מתווסף למדד של פעילויות באתר, כלומר, גוגל מחפש לראות שילוב של זמן שהייה ופעולות שנעשות באתר שמעידות על כך שהגולש אכן מפיק ערך מהתוכן. מאחר וניתן לשהות בדף מסויים גם שעה ועל הדרך בכלל לעזוב את המחשב, ללכת לעשות פעילות אחרת כלשהי ואז לחזור, המדד של שהייה בלבד לוא דווקא יספיק.
אחוז הנטישה של האתר
הצד השני של משך הביקור הוא אחוז נטישה. התנהגות נפוצה של גולשים שלא מצאו את מה שהיו צריכים באתר שאילו הגיעו הוא לחזור אחורה אחרי כמה שניות בודדות אל דף תוצאות החיפוש או אל האתר הקודם שבו הם היו. גוגל יודע לזהות זאת ולוקח גם את השיקול הזה בחשבון כאשר הוא בא לדרג את האתר ואת הדף הספציפי אילו הגולש הגיע.
מה ניתן לעשות כדי לבצע אופטימיזציה למונעי חיפוש ברמת הגולש?
- קודם כל חשוב ליצור אתר בעל חויית משתמש נעימה ונוחה. השקיעו בעיצובים, בנראות ובניווט של האתר
- השקיעו בתוכן – אל תייצרו תוכן רק עבור גוגל אלא תוכן שגם משתמשים יפיקו ממנו ערך.
- אל תבנו על מניפולציות זולות. כמה גולשים בודדים לא באמת מסמנים לגוגל בצורה שהוא יוכל להסתמך עליה. לעומת זאת מסה של משתמשים שמגיעה לאתר ומפגינה דפוסים באופן עקבי כן תאפשר לגוגל לקבוע שהאתר איכותי. ישנם הרבה בעלי עסקים שחושבים שאם יבקשו מחבריהם להיכנס לאתר שלה ולשהות בו או לבצע בו פעולות זה יקפיץ אותם במיקומים… אבל גוגל קצת יותר מתוחכם מזה.
מתעניין באופטימיזציה לאתר שלך? מוזמן לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות!
ניתן גם להשאיר פרטים בטופס הבא
אופטימיזציה למנועי חיפוש ברמת התשתית
כאשר עושים אופטימיזציה למנועי חיפוש חשוב שתשתית האתר תהיה נוחה לגוגל. הכוונה בתשתית אתר היא כל אלמנט שיגרום לגוגל להבין פרטים כללים על האתר, כמו לדוגמא לקרוא אותו במהירות או להבין שמדובר באתר מאובטח, וזאת עוד לפני שבכלל נכנס לתוכן וראה מהו הנושא של האתר
סיומת הדומיין של האתר
ממש כמו בני אדם שרואים סיומת co.il באתר מסוים ויודעים שמדובר על אתר ישראלי, ככה גם גוגל מתבסס על הסיומת של הדומיין בכדי לדעת לאיזו מדינה שייך האתר. לכן, אתרים שפונים שוק הישראלי לדוגמא, כדאי שיהיו עם סיומת ישראלית. זה בהחלט יעזור להם להתקדם על תוצאות בעברית.
אחסון האתר
כאשר מדובר על אחסון האתר, גם כאן כדאי שהאתר וקבציו יהיו מאוחסנים בשרת שנמצא במדינה ממנה מגיעים רוב הגולשים אל האתר. מעבר לכך גם לסוג האחסון יש השפעה על הדירוג. ישנם סוגי אחסון שונים כמו אחסון שיתופי, אחסון על ענן, אחסון בשרת פרטי ועוד. גם פרמטר זה יכול להשפיע על דירוג האתר, בייחוד במצב בו האתר מאחוסן בשרת שבו מאחוסנים גם אתרים "חשודים" בעיני גוגל.
מהירות טעינת האתר
כן, גם גוגל לא אוהב לנסות להיכנס לאתר ולחכות שעה עד שהוא יטען. ישנם לא מעט אתרים שמכילים תוכן ש"שוקל" הרבה מאוד. הדוגמא הכי נפוצה לזה היא תמונות גדולות מאוד ברזולוציה מאוד גבוהה (שלא לצורך) שמכבידות מאוד על זמן הטעינה הכללי של כל האתר והופכות את הטעינה שלו לאיטית מידי. ישנם כלים לקידום אתרים שמבצעים בדיקת מהירות אתר שיכולים בקלות לתת ציון במדד מהירות וגם את הבעיות שהם איתרו כדי שיהיה ניתן לדעת במה לטפל. אחד מהם הוא כלי של גוגל עצמה שנקרא Page speed insights – מוזמנים לחפש בגוגל 😉

התאמה של האתר לנייד
זה נושא שעולה המון בשנים האחרונות עם המעבר של רוב הגולשים למובייל. כיום מעל ל50% מהגולשים באינטרנט עושים זאת דרך הטלפון הנייד ולא דרך המחשב. גם גוגל זיהו את הטרנד הזה וקבעו שיתנו עדיפות לאתרים מותאמים למובייל. מאחר והמגמה הזו הפכה לכל כך מובהקת, המשקל של ההתאמה לנייד הפך לקריטי וכיום אתרים שאינם מותאמים בנייד יהיה קשה מאוד להתברג במקום טוב בתוצאות החיפוש, גם אם הם מכילים תוכן מצוין.
רמת האבטחה של האתר
גם כאן, המגמה של המשתמשים באינטרנט בשנים האחרונות ברורה מאוד. רוב החיפושים שלנו מבוצעים באינטרנט, אנחנו משאירים פרטים אישיים שלנו כמו שם, טלפון וכתובת מייל באתרים ואפילו מבצעים רכישות שמערבות הקלדה של פרטי כרטיס האשראי. עקב כך אתרים שעומדים בתקן אבטחה ששומר על פרטי המשתמשים שנכנסים אילו זוכה בדירוג יותר גבוהה.
היררכיה באתר
היררכיה נכונה של האתר מדמה עבור גוגל את מה שאנו כמשתמשים רואים בתפריט הראשי. התפריט הוא מה שמסדר לנו בעין את דפי האתר לפי נושאים או קטגוריות כך שאנו מצליחים להבין איזה תוכן שייך לאיזה חלק ולאילו דפים אחרים הוא מתקשר. לדוגמא יהיה מאוד לא חכם מצידי לשים את דף של בניית דפי הנחיתה תחת הנושא של קידום אתרים כאשר בפועל הוא צריך להיות תחת בניית אתרים. היררכיה עבור גוגל מתבטאת בכתובת הדפים ומסמנת עבור גוגל את סידור האתר לנושאים השונים.
מאמרים ומידע על קידום אתרים
אם אתם רוצים לדעת עוד על קידום אתרים אתם מוזמנים לקרוא את המאמרים הבאים שיעשו לכם סדר בנושא.

קידום שחור – הקידום ה"לא חוקי" של גוגל
קידום שחור הוא טכניקת SEO אסורה המכוונת להטעיית מנועי החיפוש. קראו פה על הטכניקות, הסיכונים וכיצד להימנע מהם?

עונשים מגוגל: למה גוגל מעניש? הסוגים השונים ודרכי התמודדות
מאמר מקיף על עונשים מגוגל, סיבות להיווצרם, דרכי זיהוי וטיפול, האם באמת אפשר להשתקם מהם, ודרכים אפקטיביות למנוע ענישה עתידית.

קידום שחור – הקידום ה"לא חוקי" של גוגל
קידום שחור הוא טכניקת SEO אסורה המכוונת להטעיית מנועי החיפוש. קראו פה על הטכניקות, הסיכונים וכיצד להימנע מהם?

עונשים מגוגל: למה גוגל מעניש? הסוגים השונים ודרכי התמודדות
מאמר מקיף על עונשים מגוגל, סיבות להיווצרם, דרכי זיהוי וטיפול, האם באמת אפשר להשתקם מהם, ודרכים אפקטיביות למנוע ענישה עתידית.
לקוחות ממליצים




מוזמנים להתרשם מכל חוות הדעת עליי
כמקדם אתרים מומלץ
ניתן גם להשאיר פרטים בטופס הבא
מתעניין באופטימיזציה לאתר שלך? מוזמן לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות!
פרוייקטים אחרונים

משה סיטון מהנדסים – אתר לחברת תכנון וייעוץ הנדסי

Best 20 Trading Platforms – אתר אפיליאציה בינלאומי

גן דולב הרצליה – אתר תדמית בשילוב חנות

אורן נפתלי – יועץ נדל"ן

בנייה וקידום חנות אינטרנטית – "טבעת יהלום "
אל תחמיצו אף מאמר!
חפש באתר
מאמרים אחרונים

קידום שחור – הקידום ה"לא חוקי" של גוגל

עונשים מגוגל: למה גוגל מעניש? הסוגים השונים ודרכי התמודדות

מפות אתר – כיצד הן עוזרות לקידום האתר?

Redirect – הפניות 301 ו302 באתרי אינטרנט

Noindex – הדרך למנוע מגוגל לסרוק דפים באתר

איך לבצע הפניית דומיין? – תהליך, אתגרים וסוגיות טכניות

התפתחות האלגוריתם של גוגל – סקירה היסטורית מלאה

nofollow – איך הוא משפר את אסטרטגיית הקישורים שלנו?
פרוייקטים אחרונים

משה סיטון מהנדסים – אתר לחברת תכנון וייעוץ הנדסי

Best 20 Trading Platforms – אתר אפיליאציה בינלאומי

גן דולב הרצליה – אתר תדמית בשילוב חנות

אורן נפתלי – יועץ נדל"ן

בנייה וקידום חנות אינטרנטית – "טבעת יהלום "
אל תחמיצו אף מאמר!
חפש באתר
מאמרים אחרונים

קידום שחור – הקידום ה"לא חוקי" של גוגל

עונשים מגוגל: למה גוגל מעניש? הסוגים השונים ודרכי התמודדות

מפות אתר – כיצד הן עוזרות לקידום האתר?

Redirect – הפניות 301 ו302 באתרי אינטרנט

Noindex – הדרך למנוע מגוגל לסרוק דפים באתר

איך לבצע הפניית דומיין? – תהליך, אתגרים וסוגיות טכניות

התפתחות האלגוריתם של גוגל – סקירה היסטורית מלאה
